אודות

היה בו רצון לתגובה הולמת, רצון להעביר את המסר בדרך השווה לכול נפש, לתת את האפשרות לחברים ובכלל לכל האנשים שאינם חובשי ספסלי בית המדרש, להכיר את דמותו של דוד המלך דרך מאות מקורות של מדרשים וספרים המלווים אותנו זה אלפי שנים. להעמיד מחדש את היחס בין הפרשנות החדשנית שפורצת מאנשים אוחזי המקלדת, בפרופורציה הנכונה לעומת אוחזי הספר. חוליה בלתי מבוססת, כנגד שרשרת הדורות של חכמי ישראל.
על הפרק הייתה כתיבה של ספר תורה. לאחר ההכנות וההיערכויות הלוגיסטיות הכרוכות בכך התיישב איל לכתוב את ספר התורה, אך אז קרה משהו… בלי תכנון מוקדם אחזו ידיו בדף ועט במקום הקלף והקולמוס, ובמשך כארבע שעות רצופות התחיל לכתוב... אותיות מצטרפות למילים, הופכות למשפטים, המצטרפים לפסקאות ועמודים שלימים. עמוד רודף עמוד, דף רודף דף, יוצאים עפים וניתזים החוצה הפרקים. כמו גייזר חם וקולח הפורץ מבטן האדמה לאוויר העולם זועק ללמד ולספר על דמותו הפלאית של דוד המלך.
בערב ישב איל עם אשתו, היא שאלה: "נו… התחלת בכתיבת ספר התורה?" איל חייך וענה: "כן… ולא". אשתו צחקה, היא לא רגילה לתשובות מתחמקות ממנו וביקשה שיסביר את עצמו. איל אמר: "אני לא יודע איך להסביר, אבל אולי תיקראי מה שכן כתבתי היום ותגידי לי מה את חושבת על זה".
לאחר שעה קלה אשתו חזרה אליו קצת המומה כשעיניה דומעות, ואמרה לו נחרצות: "ספר התורה יצטרך להמתין, אתה חייב לסיים את היצירה הזאת, הספר הזה הרבה יותר נצרך לעם ישראל".